החלטה בתיק רע"א 3880-07-12

לפני בקשת רשות ערעור על שתי החלטות בית משפט השלום בראשון לציון, מיום 4.6.12 ומיום 24.6.12 (כב' השופטת רפי ארניה).

בהחלטה מיום 4.6.12 נדחתה בקשת המבקשים לזמן לעדות את חברי הנהלת המשיבה 1;

בהחלטה מיום 24.6.12 נדחתה בקשת המבקשים לזמן לעדות נציג מוסמך של חברת עמידר.

רקע

המשיבות הגישו תביעה לסילוק יד ממקרקעין ודמי שימוש ראויים נגד המבקשים בבית משפט קמא. השאלה שבמחלוקת בבית משפט קמא נסובה על זהות הבעלים במקרקעין נושא התביעה. המשיבות טענו בתביעתן כי המבקשים תפסו את המקרקעין השייכים להן והקימו עליהם עסק (מוסך) ללא היתר. המבקשים טענו בכתב הגנתם שהמבקש 1 רכש את הזכויות במקרקעין ממי שהיה דייר מוגן של עמידר בנכס על המקרקעין, שילם לו דמי מפתח והפך בעצמו לדייר מוגן של עמידר.

במהלך דיון שהתקיים לפני בית משפט קמא ביום 4.6.12, דחה בית המשפט את בקשת המבקשים לזמן לעדות את חברי הנהלת המשיבה 1.

בהחלטה נוספת, מיום 24.6.12, נדחתה בקשת המבקשים לזמן לעדות נציג מוסמך של חברת עמידר.

טענות הצדדים

לטענת המבקשים שגה בית משפט קמא משלא אפשר להם לזמן לעדות את חברי הנהלת המשיבה 1 ובכך נפגעה זכותם להתגונן מפני התביעה. העדתם של חברי ההנהלה תסייע למבקשים להוכיח שהמשיבה 1 אינה "המפדה האזרחי" אשר רכש ממינהל מקרקעי ישראל את הזכויות במקרקעין, ומדובר בשני גופים שונים. בנוסף, יוכח באמצעות העדת חברי ההנהלה כי המשיבה 1 אינה פעילה ואינה רשאית לבצע את הפעולות המשפטיות להן היא טוענת בכתב התביעה, לרבות טענתה בדבר מכירת הזכויות במקרקעין למשיבה 2.

אשר להעדת נציג עמידר - שגה בית משפט קמא משלא התיר לזמן לעדות נציג מוסמך של עמידר, אלא את הזמנת תיק המקרקעין בעמידר בלבד. בעקבות מציאת העתקים מהתכתבויות משנות החמישים של המאה שעברה בין עמידר לב"כ המשיבה 1 ניתן ללמוד שעמידר טעו לגבי המקרקעין, ועל כן ברור שיש להעיד נציג של חברת עמידר בדבר אמיתות המסמכים והשלכותיהם.

לטענת המשיבות דין הבקשה להידחות, משום שכל כולה נועדה לסרבל הליכים ולהאריך את הדיון המשפטי שלא לצורך. לגופם של דברים זימון העדים מיותר וחסר טעם. בבית משפט קמא נשמעה עדותו של מר משה ניסים, יו"ר הנהלת המשיבה 1, ובמסגרת עדותו הוצגה החלטת הנהלת המשיבה 1 המאשרת את מכירת המקרקעין למשיבה 2 ומסמיכה את מר ניסים לחתום על הסכם מכר. דברי העד לא נסתרו ואין כל הצדקה לזמן את כל חברי ההנהלה לצורך אותה מטרה.

אשר להעדת נציג עמידר - בימ"ש קמא התיר למבקשים לזמנו לעדות לישיבה שנקבעה ליום 4.6.12, אך המבקשים בחרו שלא לעשות כן והגישו את בקשתם בשנית לאחר תום שלב הראיות וקביעת התיק לסיכומים. מבחינה עובדתית טענת המבקשים בדבר היותם דיירים מוגנים בנכס אינה נשענת על דבר. המבקשים מעולם לא נהגו כשוכרים או כדיירים מוגנים ומעולם לא שלמו דמי מפתח.

דיון והכרעה

לאחר שעיינית בבקשה ובתגובה לה, סבורה אני כי דין הבקשה להידחות.

לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב באשר לאופן בירור המחולוקות הנדונות לפניה, ודרך כלל ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות מסוג זה, אלא במקרים בהם ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות לדין למי מהצדדים (ראו ר"עא 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2) 206).

דברים אלו נכונים בפרט כאשר מדובר בהחלטות שעניינן זימון עדים והצגת ראיות (השוו רע"א 5100/12 עברון נ' האגי ואח' (מיום 1.8.12, פורסם במאגרים המשפטיים).

לא מצאתי כי המקרה שלפני נכלל בגדר אחד החריגים לכלל האמור לעיל.

למעלה מן הצורך ייאמר, כי דין הבקשה להידחות גם לגופה.

לעניין העדת חברי הנהלת המשיבה 1 - לטענת המבקשת עדותם נדרשת בעיקר לצורך הוכחת הטענה כי העברת המקרקעין מהמשיבה 1 למשיבה 2 נעשתה ללא סמכות הואיל ומדובר בחברה שאינה פעילה. אלא שהמבקשת לא ציינה בבקשתה כי מר משה ניסים, יו"ר הנהלת המשיבה 1 נחקר ארוכות על ידי ב"כ, ולא צרפה את הפרוטוקול בו נחקר. מתגובת המשיבה 1 עולה, כי מר ניסים  הציג בחקירתו את החלטת הנהלת המשיבה 1 מיום 9.5.05 המאשרת את מכירת המקרקעין למשיבה 2 ומסמיכה אותו לחתום על הסכם המכר.